חתימה על זיכרון דברים נעשית בדרך כלל לפני קבלה של ייעוץ מעו"ד מומחה למקרקעין, ולפני שנערכו בדיקות מקדמיות של הדירה. פעמים רבות זיכרון הדברים מחייב, והפרתו כרוכה בהוצאות כספיות גבוהות.
כך, למשל, אם חזרתם בכם, אפילו בשל סיבות מהותיות כגון פגמים שנמצאו בדירה (פיזיים או רישומיים), אתם עלולים להיכנס להוצאות כספיות. סכנות טמונות גם למוכר הדירה, שכן רוכשים עלולים לרשום באמצעותו הערת אזהרה לטובתם עוד בטרם הוסדרו משפטית כל התנאים המגנים עליכם כמוכרים. חתימה כזאת גם פוגמת בניהול המשא ומתן מול הצד השני בעת עריכת ההסכם, שכן אתם כבר כבולים בזיכרון הדברים.
יש לשים לב שמניין הימים לדיווח לרשות המיסים חל מיום החתימה על זיכרון הדברים, ולא מיום עריכת ההסכם. אי-הגשת דיווח בזמן גורר קנסות. כך גם כשמדובר בחתימה על התחייבות לרכישת נכס מקבלן. אף שנוצר הרושם כי החתימה נועדה רק "לשריין את הדירה עבורכם", לעיתים חתימה מוקדמת פוגעת ביכולתכם לנהל משא ומתן, למשל באשר לאופן חישוב התשלומים העתידיים (מדד הבסיס) – דבר שעשוי לחסוך לכם כסף רב.
זכרו שלחתימה שלכם יש משמעות מרחיקת לכת, ולכן יש להקפיד על זהירות. "התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב" (סעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969) – כך שבהחלט ניתן לראות בזכרון דברים כעומד בדרישות אלו. לכן מומלץ לחתום על הסכם מסודר שמגן עליכם (בין שאתם המוכרים ובין שהרוכשים) רק לאחר שאתם מיוצגים. מה שנועד לכם, יהיה שלכם.